רלב"ג
כבד את ה' מהונך. כמו שצותה אותך התורה מראשית כל תבואת זרעך ופירותיך לתת המתנות הראויות לכהנים וללוים כי בזה תועלת נפלא להישי' אל שכל הטובות הם שופעו' מהש''י ועוד בזה תועלת להישיר ישראל להשגת החכמה והשלימות כי זה יהיה סבה לשלימות זה השבט בעיון ובחכמת התורה והם ילמדו זה את העם כאמרו יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ואמר כי שפתי כהן ישמרו דעת והנה אם תעשה זה יתן הש''י שכרך שיתברכו פירותיך עד שימלא אוצרותיך בר וגו':
אלשיך
ואל תאמר בלבבך לא יתכן יעשה כן בלא נכוי שכר כי במה אקדם ה' על זה. כי דע אפוא כי אין המלך הקדוש כבשר ודם שאלו יצוייר רופא ירפא את אשר כלו ימיו ויחיינו לא יהיה יקר בעיניו לקחת מידו את כל הון ביתו והיות לו לעבד עולם וק"ו לשכינה כי הלא מה ה' שואל ממך כי אם החזיק לו טובה ואף אם בעל הון אתה לא יצוך כל הון ביתך תתן לצדקה רק כבד את ה' מהונך וכו'. ולבאר הכתוב נעיר כי הנה כמו זר נחשב שלא יצוה יכבד את ה' רק לבעל ההון וגם אשר לא יצוה כי אם לבעל תבואות כאומר כל תבואתך למה יגרע אשר לא יהיה בתבואות ועוד כי לא תהיה תפארתו יתברך למלא אסמי בעל הון ורב תבואות רק להריק ברכה עד בלי די אל עני ונכה רוח ואשר כביר לא מצאה ידו וגם יראה בלתי מקושר אל הקודם: